מסע חינוכי -שכבת ט‘ בשבילי הנגב

התחלנו את המסע בצעידה של כארבע  שעות ועלינו לנקודת תצפית. הנוף היה מאוד יפה והמדריך סיפר בדרך סיפורים מרתקים.

מבחינתנו, היום השני היה מעניין וכייפי יותר. שני זכרים ושתי נקבות בעלי דבשת הפתיעו אותנו בחניית הבוקר הראשונה. פתאום הבנו שאת המסלול אנו נקיים יחד עם  ארבע "ספינות מדבר" (למי שלא הבין, גמלים). כל קבוצה העמיסה את הציוד שלה על גב הגמל, וכך יצאנו לדרך. אנחנו הובלנו נאקה (שמה "חמדה", דרך אגב), וזו הייתה עבורנו חוויה מעניינת, שדרשה מאתנו להיות קשובים לנאקה שלנו שהייתה עקשנית ומעצבנת.  נאלצנו להבין אותה ומצד שני לדרבן אותה לצעוד במסלול. ניהלנו  איתה מאבקי כוח: מי ישלוט במי.

 לקראת סיום המסע הגענו לחורשה ושם התארגנו להכנת ארוחת הצהריים בשטח. משום שהגענו רעבים מאוד פתחנו באכילת חטיפים כדי להרגיע את רעבוננו. כל קבוצה קיבלה מצרכים ומהם נדרשנו להכין ארוחה. התחלקנו לקבוצות וחילקנו את המטלות בינינו. חלק מאיתנו הכינו בצק, חלק הכינו סלט והאחרים הכינו טחינה וקלו חצילים על האש. אותנו אתגרה במיוחד אפיית הפיתות בטאבון שדרשה מיומנות של יצירת בצק דק במיוחד. מלאכה שלא הייתה קלה. בסופו של דבר, למרות הזמן הארוך של הכנת הארוחה, התוצאות היו מדהימות, האוכל היה משובח וטעים והאכילה המשותפת גרמה לגיבוש הקבוצה. בתום המסע קיימנו טקס מרשים ליד קבר בן גוריון, בשדה בוקר.      

שגיא חגי ולידור אהרון ט'5

מצויינות ז‘ בליל המדענים

בתאריך 22.9.11, לקחנו  חלק באירועים שהתנהלו באוניברסיטת תל אביב במסגרת ליל המדענים המתקיים מדי שנה מאז 2007 ביוזמת האיחוד האירופי ובחסותו.  השתתפנו באירועים ופעילויות מדעיות מגוונות עם מדענים ומדעניות, סיירנו  במעבדות, השתתפנו בהרצאות, ובסדנאות חווייתיות, הפעלות ופעילויות מגוונות. 

ראשית ביקרנו בגן הביולוגי שליד אוניברסיטת תל אביב שם התחלקנו לקבוצות והמדריכים הסבירו לנו על חיות הנפוצות בארץ ישראל,אך גם על חיות שבסכנת הכחדה. החלק המעניין ביותר בגן הביולוגי היה כלוב העטלפים, משום שבדרך כלל הם חיים בחושך ולא רואים אותם כל יום פנים אל פנים.  ראינו גם  פוחלצים של בעלי חיים, יונקים מסביבות חיים שונות ועופות נדירים. עשינו תצפית על החיות וראינו מה הן עושות בסביבתם הטבעית. 

בחלק השני של הסיור נכנסנו לאוניברסיטה ושם השתתפנו בשלוש הרצאות מעניינות ומלמדות: ההרצאה הראשונה עסקה בפלאי הכימיה. למדנו על מרכיבי החומרים השונים ועשינו ניסויים מעניינים בנושא סוגי גזים ומשקלם.  ההרצאה השנייה עסקה בשמש ובתופעותיה. בהרצאה זו למדנו ממה עשויה השמש ומה יקרה לה בעתיד.  ההרצאה השלישית עסקה בחקר הכוכבים. למדנו על צורותיהם של הכוכבים בגלקסיה, על צבעם, על השוני ביניהם ועל ההתחלה והסוף שלהם.
בין ההרצאות השנייה והשלישית יצאנו החוצה לצפות במדענים שהציגו ניסויים שונים בדוכנים. טיילנו באופן עצמאי במתחם האוניברסיטה, בין הדוכנים וזה היה מאוד כיף.

למדנו המון והרחבנו את הידע שלנו. בסוף היום המדהים והמרתק הזה חזרנו הביתה עייפים אך נלהבים ובעיקר מרוצים.

כתבו תלמידי ז3: מיה, ליאן וסיון,טל ויסמן,  מיכל יעקובוביץ', לי-יה סחר,  לירי בר און,   נדב פרטל , הדר מנחם, אור אהרון ותמר יוספן.

התנדבות וגיבוש

ערב סליחות

כשבוע לפני יום כיפור נפגשנו, תלמידי שכבת ז' לבושים בחולצות לבנות ומצוידים בכיפות לפעילות בנושא סליחות. הפעילות התקיימה בבית כנסת "מקדש מלך" הנמצא סמוך למד"א הרצליה והוא יפה מאוד מבפנים, העיצוב שלו מפואר והאולם ענקי. נכנסנו לאולם מקושט עם חלונות בצבעים (ויטראזים), ראינו את ארון הקודש וחלק מהילדים אפילו הרימו את ספר התורה.

בערב המיוחד הזה קיבלנו הסבר על  משמעות הסליחה  מפי רבנים של בית הכנסת  אשר הפתיעו אותנו בסיפורים ונאומים מעניינים ומיוחדים: מהו מנהג הסליחות ביום כיפור, מה החשיבות שלו ומה המקור שלו.  לאחר מכן, כל אחד מאיתנו קיבל דף ובו  התפילות והשירים. שרנו שירים מסורתיים, שהיו החלק המיוחד ביותר בערב.

אהבנו לשיר את השירים והתפילות בעיקר את אלה המוכרות לנו:  "מי שמאמין לא מפחד" של אייל גולן, "אדון  הסליחות" ששר איציק קלה.

נשמח לעוד מפגשים שכבתיים כאלה. הכרנו חברים חדשים, ומאוד אהבנו את שילוב המוזיקה עם למידה.

כתבו:סער אטרצ'י, דורון בן עזרא, טלי אברמוב וניצן בנימין -ז'3

סיור משותף בנחל אלכסנדר

במסגרת שיעור של"ח יצאנו לסיור בנחל אלכסנדר. כשבוע לפניי הסיור יצרנו קבוצות של תלמידים משתי הכיתות ח'8 ו- ח'7.  גלי, המורה לשל"ח, נתנה לכל קבוצה נושא שעליו היה צריך להרצות באחת הנקודות בדרך. קבוצה אחת הכינה שאלון על הצבים, קבוצה שניה חקרה את נושא הצמחים שבנחל, אחרת עסקה בנושא המיחזור וחילקה לכולם שקיות כדי לאסוף פסולת שמטיילים השאירו . השילוב של הילדים היה טוב והחיבור היה מוצלח. כל התלמידים בקבוצות השתתפו בהכנת העבודות. לכולנו היה כיף. זה מקום מאוד יפה, ראינו סוסים, צבים ועוד חיות בנחל וראינו רכבות עוברות. צחקנו ונהנינו מהמשחקים ומשיתוף הפעולה עם הילדים בשתי הכיתות. שמחנו להכיר את הילדים מהכיתה המקבילה ואת נחל אלכסנדר.
כתבו: מאי נוני, נטע בלום ושירי לוין ח7 שנון, עדן, שיר אורנלה ואורן ח8

פעילות ספורטיבית בהדרכת שבט הצופים "ערד"

ביום שישי, ה-25 בנובמבר, התקיימה בבית הספר שלנו חשיפה לפעילויות של תנועות הנוער.
מדריכי תנועת הנוער הכינו עבורנו הפעלה שהייתה מגוונת,  יצירתית, וכיפית.  כל קבוצה מכיתתנו, ז3,   עברה שלש תחנות ובהן משימות מאתגרות.  מטרת הפעילויות כמו במשימת פאזל הפרצופים, ובמסלול "קיפודי ים"  וכו'  הייתה ללמד את ילדי הכיתה לשתף פעולה, להתמודד עם קשיים והגבלות ועוד. כולנו מאד אהבנו את המשימות האלה, ונשמח להשתתף בעוד פעילויות גיבוש כאלה בעתיד.

אורי לוי,  מתן ארניה, ז3

איסוף תרומות והתנדבות

לאחרונה, ביקרו בכיתתנו מתנדבים מארגון "לתת" והסבירו לנו קצת על העמותה ודיברו איתנו על מחויבות אישית, על עזרה לזולת ועל דברים שאנו יכולים לשנות בחברה.

כשהודיעו לנו  שאנו עומדים להתרים למען  חולי סכרת התרגשתי מאוד, כי הרגשתי שאעזור לגייס כספים לאנשים חולים כדי שיוכלו לחיות חיים נורמאליים,עד כמה שאפשר. כל קבוצה קיבלה שקית שבתוכה פנקס קבלות ואת שם הרחובות שבהם הם מתרימים. הצלחנו לגייס די הרבה כסף.

בראשית השנה, בשיעור דיאלוג,  המחנכת סיפרה לנו שבנה המשרת בצבא  מכיר חייל אשר שאין למשפחתו מוצרים בסיסיים למחייה. הצבא העביר אליו מוצרים בסיסיים כמו למשל מקרר, מיקרוגל, מיטה ואוכל.  אנחנו, התלמידים והמחנכת, החלטנו שגם אנחנו נעזור ונתרום  לחייל ולמשפחתו עוגת דבש, שמן, דבש, קמח ועוד דברים אשר הכרחיים לחג.

המחנכת, אורית חדד, הייתה גאה בנו והייתה לנו תחושה טובה שאנחנו עוזרים למישהו הזקוק לעזרה. כשמסרנו את המוצרים חשבנו שאם אנחנו היינו במצוקה  היינו שמחים לקבל את המוצרים לחג ולדעת שיש אנשים טובים, שחושבים עלינו. ודאי  גם אתם הרגשתם כך,כאשר עשיתם דברים למען הזולת ושהתחשבתם באחרים. 

כתבו: שחף זלאיט   טאי בן ארי  מאי סטור  תלמידי ז'3

"מהסקיצה לדף הגדול" - עמית לוין מספרת על הזכייה במקום שלישי ארצי בתחרות ציורים

הציור הזוכה, "מ-חכה לשלום"

הכל התחיל באחד מימי הלימודים הרגילים. בהפסקה היו שמועות על "תחרות הציורים של השלום". כמובן  שלא האמנתי. עד שחנה, המורה לאמנות, דפקה על דלת הכיתה והודיעה שמי שרוצה להשתתף בתחרות הליונס הבינלאומית לציורי ילדים בנושא "ילדים יודעים שלום" , מוזמן לרדת לחדר אמנות. "מה הסיכוי שאני אזכה? יאללה, ניתן לזה צ'אנס" חשבתי . ירדתי למטה עם חברות מהכיתה ומכיתות אחרות, קיבלנו דף לבן , פשוט, והתבקשנו לצייר סקיצה של רעיון כלשהו שקשור "לילדים יודעים שלום" .

נזכרתי בציור שציירתי בשיעור דיאלוג בכיתה ושילבתי אותו בסקיצה בהתאם לבקשה. כשגמרתי , הסתכלתי על הרעיון. משהו בי לא היה שקט בקשר לציור, החלטתי שזה לא זה. ניסיתי לחשוב על רעיון חדש , מקורי , שונה.

ואז עלה בי הרעיון. ציירתי יונה שיושבת על כדור הארץ , עם חכה שבסופה סמל השלום, ולמטה כמה ילדים שמנסים לתפוס את הפיתיון. הסתכלתי על הציור החדש והחלטתי שזה הרעיון שאני רוצה להציג בתחרות. הראיתי לחנה את הציור שלי. היא חייכה ונתנה לי את הבריסטול הגדול. הוא היה לבן , לבן וריק. התחלתי לצייר בעדינות את כדור הארץ והיונה. כל פרט במקומו. לא הספקתי לסיים את העיגול, וכבר נשמע הצלצול ורצתי לאוטובוס. אחרי כמה ימים חזרו למקלט כל הילדים המציירים כדי להמשיך את הציור\ הסקיצה. המשכתי לצייר בעפרון במשך חודש או כמה שבועות. הייתה אווירה כיפית.

בכל זאת , כמה חברים באותו המקום , עושים את מה שהם אוהבים – לצייר. התייעצנו אחד עם השני, זרקנו רעיונות , בדיחות , סיפורים והכל תוך כדי הציור.

אחרי חודש וקצת כבר התחלתי להדגיש בשחור ולעבור לטושים . הזמן נהיה קצר והדד-ליין שלנו התקרב. השתדלנו להגיע בכל זמן שהתאפשר כדי להספיק – כולל שעות אחרי בית הספר. אחרי שסיימתי עם הטושים והשחור , עברתי לאקריליק –צבעים כמו צבעי גואש רק איכותיים יותר. הציור התקרב לסיומו . כבר יכלו לראות את הרעיון במלואו. עשינו עבודה מטורפת ! עם המון השקעה, חשיבה, יצירתיות ובעיקר, הנאה. אחרי חודשיים, הציורים כבר היו מוכנים. כתבנו הסברים, סידרנו את הדברים האחרונים וניילנו את הציורים – אחד אחד. ואז, קיבלנו את ההזמנה לתחרות העירונית. ההתרגשות גברה וגברה כל יום שעבר, עד הערב שבו התכנסנו במרכז פסג"ה החדש בהרצליה, כל התלמידים המציירים מבתי הספר והחטיבות השונות שבהרצליה. כשהגענו , הייתה תערוכה של הפוסטרים השונים. היה מעניין לראות מגוון של רעיונות ומחשבות של ילדים אחרים. אני חושבת , שזה היה אחד הרגעים המרגשים ביותר שהיו לי בכל התהליך – לראות את הציור שלי תלוי . הציור ש-ל-י.

עמית לוין וחנה סטבסקי,המורה לאמנות

לראות שכל העבודה הקשה וההשקעה היו שווים – רק בשביל לראות אותו שם. אז אחרי תה , עוגיות, ראיון של 5 מילים לטלוויזיה הקהילתית הגיע זמן הטקס. עלתה ראש האיגוד של "ליונס" בהרצליה, ראש העיר,יעל גרמן,  מפקחים בנושא אמנות ועוד אנשים מכובדים שישבו שם באותו הערב. אחרי נאומיהם ושיר קצר, הגיע זמן הקראת המקומות. מקום שלישי – הוקרא.

האמת , שהקריאו את המקום השני לא האמנתי! זה היה ציור מדהים! לא חשבתי שילדה יכולה לצייר ככה !

 חשבתי שלי אין סיכוי או פחות סיכויים ממה שהיו לי מקודם. ואז הגיע המקום הראשון. היא אמרה עמית בהתחלה. אבל נכחו כמה ילדים בשם שלי באולם , ככה שלא הייתי בטוחה אם זאת אני. לוין, עמית לוין. קראו בשם שלי ! הייתי המומה. התרגשתי כל כך ! לא ציפיתי לזה. החברים המדהימים שלי חיבקו אותי ועליתי להסביר על הציור שלי. ניסיתי להגיד את המילים הנכונות . כי מרוב התרגשות – לא חשבתי שאוכל להגיד בכלל משהו. הסברתי שמשמעותו של הציור שלי היא שהשלום הוא דבר מורכב ומסובך אך בעזרת סבלנות, מיומנות ורצון, כמו בדייג, אפשר להגיע אליו. קיבלתי תעודת "מקום ראשון בהרצליה" חיבוקים , ברכות מאנשים שונים , מתנה והזמנה. הזמנה לערב הגדול של התחרות הארצית. השבועות עד לתחרות הארצית עברו די מהר. ואז, הגיע יום שבת, ה-26 בנובמבר. בשעה 20:30 כבר הייתי באודיטוריום בית ספיר בכפר סבא, עם ההורים וחברה טובה- שחף זלאיט. כל הילדים שציירו ישבו באולם בשורה הראשונה ולכולם היו את אותם המבטים הלחוצים , המתרגשים והמקווים .

עמית לוין, ראש העיריה, ונציגת ליונס

אחרי נאומים ארוכים, תודות , שירים, מצגת קצרצרה ותעודות השתתפות , הגיע זמן הקראת המקומות. מקום שלישי – עמית לוין. שמחתי מאוד ! מקום שלישי בארץ – לא האמנתי !  מהסקיצה הראשונית על הדף לציור גדול , צבעוני שתלוי בגאווה במסגרת עץ עם התארים:

מקום ראשון בהרצליה

מקום שלישי בארץ.

כל התהליך הארוך היה שווה, כל ההשקעה, העבודה, המחשבה.

שמחתי שנתתי לזה צ'אנס והשתתפתי. הכי חשוב, נהניתי מאוד, לעבוד ולראות איך הציור עובר מהסקיצה לדף הגדול.

תלמידי ח3 וח4 מספרים על נתינה והתנדבות

איתי אזר ח3 - "המטרה של ההתנדבות היא להתמודד ולהכיר בעיות שרחוקות מאיתנו, ולהכיר אנשים שלא כמונו. כי לא כל האנשים אותו דבר, וצריך להכיר בכך ולנסות לעזור.
אני התנדבתי לפרויקט הנקרא "חבר בוגר" זו פעילות עם כיתת תלמידי כיתת התקשורת. אנחנו, קבוצה של ילדים שרוצים לתרום, התחלקנו לקבוצות. אני, יחד עם עוד שני תלמידים משכבת ח' , נמצאים בקשר עם ילד אחד מכיתה ז'. הכנו  צמיד שמסמל את הקשר בין חברי הקבוצה שלנו...
בהפסקות של ימי שלישי ושישי אנחנו נהיה עם הקבוצה, נעשה פעילויות ונעזור להם להתחבר לילדים אחרים. אנחנו נהיה שם כדי לשחק איתם, לדבר איתם ולהעביר להם את הזמן .
התרומה שלנו היא במתן אופציות של חברות כי אין להם אומץ לגשת ולדבר עם ילדים. אנחנו בונים להם את הביטחון. הם מתאמנים איתנו כדי ללמוד לתקשר. להם אין את זה ולנו יש. "

בר שאבי ח3 – "אני לא מתנדב ב"חבר בוגר" אבל יכול להגיד, מנקודת מבט מהצד, שאפשר להבחין בקשר המיוחד בין הצדדים. הילדים מז' יותר רגועים עם החבר בוגר. אני לא רואה אותם יותר לבד. כמו שהיה בתחילת השנה. הם יושבים ומדברים עם ילדים ומשחקים..."
איתי – "יש להם יותר חברים ובמי להיעזר, עוד אופציות להתחבר עם אנשים. אנחנו מרגילים אותם לדברים בסיסיים ואחר כך יהיה להם יותר קל.
אנחנו סובלניים להתנהגויות לא מקובלות ולא רגילות אצלם, אבל לאט הם מתרגלים איך צריך להתנהג ולומדים מאיתנו כיצד להתנהג עם חברים... אנחנו משחקים איתם באופן רגיל, אבל מעירים להם, כמו חבר אמת, כשהם עושים דבר שלא מתאים."


עפרי: "ברוריה הציעה לנו להשתתף בפרויקט: "חבר מביא חבר להצלחה" שכל תלמיד שקשה לו במתמטיקה, יקבל עזרה מחבר שלומד בהקבצה שלו. התלמידים נפגשים בשעות אפס, או בשעות מאוחרות בבית הספר, לומדים יחד, ואם הם מצליחים לשפר את ההישגים, יקבלו מהמורה בונוס לציון."
תומר: "נפגשים פעם או פעמיים בשבוע לפי הצורך. התלמיד שמלמד, לומד בעצמו יותר טוב יותר את החומר, והתלמיד שנעזר, משתדל ומתקדם."
עפרי : "אני למשל, עוזרת לשתי בנות מח4 . אנחנו נפגשות בבית ספר כי אנחנו גרות רחוק אחת מהשנייה... אני למדתי כך יותר טוב לבוחן האחרון, והן כמובן, למדו ותרגלו. אם הן תקבלנה ציון טוב יותר מהציון הקודם, גם הן וגם אני נקבל בונוס של 5 נקודות. "
תומר: "אני למשל, מביא חבר אחד שלי להצלחה .. מאז שהתחיל הפרויקט אני מלמד באופן קבוע שעה בשבוע בבית שלי ... זה התחיל לפני הרבה זמן, הוא העלה את הציון שלו ל80 ואחריות הלמידה שלו השתפרה בערבית ובמתמטיקה. אנחנו חברים כבר 8 שנים אבל מאז הפרויקט אני עוזר לו ממש..."

יובל שקד – ח3 אני התנדבתי לעמותת "לתת" כי רציתי תעסוקה וגם סיפוק.
מתחילת השנה הלכנו לשתי חשיפות כדי לראות מהם הקשיים ולחשוב כיצד לעזור. – ביקרנו בבית ספר "אופק" לילדים עם צרכים מיוחדים ובבית אבות.
בבית האבות, הצטרפנו למפעיל שניגן באורגן, שרנו וארגנו חידון טריוויה...  בבית ספר "אופק" התחלקנו לקבוצות של 20 ילדים ובוגרים ו-10 מתנדבים. ארגנו משחקים, הפעלות, חידונים והצגות כמו כיפה אדומה.. היה מצחיק והם נהנו... 
לנו, המתנדבים – החוויה היא להכיר את השונה, להכיר את הבעיות בחברה ולהיות מודע. לתלמידי "אופק" ובבית האבות, הייתה חוויה של יציאה מהשגרה, ותחושה שמתעניינים בהם ולא שוכחים אותם...
ביום שישי האחרון – התקיים בכפר סילבר יום גיבוש של מתנדבי "לתת" מכל הארץ. היו פעולות קבוצתיות, ללמוד לתת אמון, לפרגן וכו'


נדב : "בעקבות ההתנדבות והשילוב, אנחנו רגישים יותר גם לקשיים החברתיים שבתוך הכיתה, דואגים לכל אחד ולא משאירים אף אחד מאחור."

349 - כיתה אחת גדולה, ובה השילוב מנצח

תלמידים מכיתות ח3,ח4,ח9 מספרים על השילוב.

נדב ח4 – השילוב, זוהי הייחודיות שלנו, וזה מתבטא גם בשיעורי תנ"ך וספרות וגם בהפסקות, בטיולים, בסיורים ובמסיבות... אנחנו בעצם כיתה אחת גדולה. נקראים כיתה ח' 349 ויש לנו שלט משותף.

עדי ח3 - אמנם בשיעורי הדיאלוג אנחנו יושבים במעגל עם מחנכת אחת – אבל ביום הגיבוש בפארק, המחנכות דאגו שהגיבוש יהיה של שלש הכיתות...

בשיעורים הרגילים אנחנו לומדים בשילובים שונים של הקבצות וגם יחד שלש הכיתות...

תומר ח4 - שלש המורות שלנו , ברוריה לאה ונועה הפכו לחברות טובות מאד וזה מקרב גם אותנו.

יובל שקד ח3 - נועה מאד אוהבת לשתף פעולה בין תלמידי ח9 לכיתות האחרות כי היא חושבת שזה תורם לביטחון של תלמידים.

עופרי ח4 - אנחנו מחכימים מהשילוב ולא רק מכירים עולמות. הם ילדים נחמדים והפכו ממש לחברים...

נוף ח9 - כיף לנו ללמוד יחד ואנחנו צוחקים ביחד. נועה מורה כיפית, נחמד איתה והיא מצחיקה...

בר ח9 בשיעורים המשותפים, נועה נותנת לנו תשומת לב.. אם אנחנו עובדים על נושא חדש, היא שואלת אם אנחנו כבר למדנו את זה בכיתה שלנו.. אם יש מילה שאנחנו לא מבינים היא עוצרת ומסבירה לנו מה זה .

נוף - בשיעורים אנחנו יושבים ליד חבר שתמיד נותן לנו דוגמא. אם משהו לא ברור לנו אנחנו שואלים את מי שיושב לידנו..

בר - אבל העזרה היא לא חד צדדית, וגם אנחנו מסבירים להם...

לאה מחנכת ח9 - התלמידים שלי משתתפים באופן פעיל בשיעורים של נועה. אפילו סוניה שבדרך כלל שקטה מאד מצביעה ועונה תשובה.

נוף - אנחנו עושים יחד את העבודה בתנ"ך. בקבוצות העבודה יש תלמידים משלש הכיתות. התחלקנו לקבוצות של 2-4 עם חברים מהכיתה שאנחנו מכירים...

עדי ח3 - יש אוירה נהדרת בכיתה אנחנו מרגישים מאוחדים שלש הכיתות יחד....

בר ח9 – בהפסקות, תלמידים מהכיתה הגדולה כמו למשל חן וטל באים אלינו לכיתה ומשחקים אתנו דמקה ושש בש... אנחנו מרגישים חלק מהכיתה 349

אנחנו לא מרגישים בצד אלא מחוברים לקבוצה הגדולה...

בר ח3 - באירועים חברתיים, תמיד אנחנו מחפשים איפה ח9 ומרגישים מיד בחסרונם.. אם משהו מביא עוגה לא טועמים ללא ח9.

יובל ח3 - אנחנו כולנו משתדלים לעזור כאשר מתברר לנו שיש למישהו בעיה אנחנו פונים ומתעניינים. הפכנו יותר מגובשים ויותר רגישים. שיתפנו פעולה ח3 ח4 ח9 כדי לעזור ולעשות משהו טוב. אנחנו לא משאירים מישהו מאחור ואנחנו כיתה מאד מאד מגובשת בגלל השילוב עם ח9 .

לאה המחנכת - כל תלמיד מצפה שיראו אותו ולא רק את הכישורים הלימודיים שלו. שיכירו את התחביבים והאישיות... התלמידים של ח3 ו-4 באמת מקבלים ואוהבים, ולא רק מהחוץ...

בר ח3 בסיורים ובטיולים ח9 תמיד מצטרפים אלינו יושבים איתנו באוטובוס ומטיילים איתנו.. כמו כיתה גדולה ומאוחדת..

בר אלון ח9 כשהיה לנו שיעור חופשי ביחד, שיחקנו כדורגל, כמו כיתה אחת.

נוף ח9 – בהתחלה התביישנו להיות ביחד אבל ראינו שהם מתחברים איתנו ורוצים להיות איתנו... השתחררנו והתחלנו לשתף פעולה. הייתי רוצה לחגוג את מסיבת הפורים עם 349 ביחד...

בר ח3 - ברור שכך יהיה ... אנחנו כיתה אחת גדולה...





 

החינוך האישי שלנו

תלמידי ח'1 מתארים את שיעורי החינוך האישי כדבר חיוני. שיעורים אלו עוזרים לתלמידים להתקדם בתחום הלימודי ובתחום החברתי.


לור: " שיעורי החינוך האישי, מיוחדים ושונים משאר השיעורים.  בשיעורי הדיאלוג, כל ילד מרגיש שהוא במרכז השיעור, ושיש לו אפשרות להביע את עצמו מול כל הכיתה, לספר חוויות ולשתף בקשיים.  כך כולם יכולים לעזור לו."

הגר: "בכיתה, אנו מרגישים כמשפחה אחת גדולה ומאוחדת. כפי שהמשפחה מתייחסת אלינו, ונותנת לנו הרגשה של בית, כך אנו מתייחסים אחד לשני. המחנכת מקשיבה לבעיות שלנו, מתעניינת בנו ותמיד חושבת כיצד ניתן לעזור אחד לשני. בנוסף, דינה, המחנכת, אף פעם לא שוכחת את ימי ההולדת שלנו ודואגת להכין לכל אחד קופסת מלאה בממתקים. אם ביום ההולדת של אחד מאיתנו יש שיעור חינוך אנחנו שרים וחוגגים לו ואם לא אז אנחנו דואגים לשיר לו בשיעור אחר".

עדן: "בשיעורי דיאלוג, המחנכת ואנחנו מציעים ביחד כל מיני רעיונות לטובת הכיתה. כגון ועדת קישוט - בשיעורים אלה אנחנו משתפים ונותנים רעיונות לקישוט הכיתה ומחליטים ביחד.

ניב: " אנו עומדים בראשית השיעור כדי לכבד את המחנכת, שמכבדת אותנו. אנחנו יושבים במעגל ומדברים לפי תור, כדי לשמור על הסדר."

לור: "לאחר שמתיישבים בנינוחות ובאווירה נעימה, מתחילים לדבר על מה שקרה לנו במשך השבוע שעבר. דינה מנחה את השיעור ושואלת כל אחד מה עבר עליו ואם יש לו משהו לספר. "הצלחת השבוע? עשית משהו טוב?" בכיתה ח'1, כאשר מישהו מצליח, ועושה דבר הראוי לשבח, הוא מיד מקבל פרגון משאר תלמידי הכיתה וזוכה להערכה רבה."

סימון: "אנחנו מעודדים האחד את השני, לא רק כשיש שיפור בתחום החברתי אלא גם בתחום הלימודי. לדוגמא, כשילד משפר ציון, עושה שינוי לטובה, משפר את התנהגותו, את תדמיתו או מבצע מהפך במצבו הלימודי"

אוריה : "הדבר שלדעתי הכי כיפי ומחזק בשיעורי החינוך האישי הוא תמיכת תלמידי הכיתה אחד בשני. חברי הכיתה מוחאים כפיים למי שמצליח, דבר ההופך את האווירה בכיתה לנעימה וכייפית."

אלון מיאלי: מחנכת הכיתה, דינה, תומכת בנו, דואגת לעקוב אחרינו בכול ימות השבוע. בשיעור החינוך האישי, אחרי שאנחנו משתפים חוויות עם כולם ותומכים בכולם, היא מוציאה את הדף שהדפיסה מה-iContact, מדווחת לנו על מצבינו ומוצאת בכל אחד מאתנו דבר טוב כדי לשבח אותו. במקרה שיש בעיה, היא חושבת ומוצאת דרך לעזור לנו"

הגר: "בימי ראשון, כל תלמיד מציב לעצמו מטרה שבועית. ביום חמישי, אנו עושים סבב ובודקים שהשיג את מטרותיו ומוחאים לו כפיים. במידה ולא השיג את המטרה, אנו חושבים יחד כיצד ניתן לעזור לו. תמיד ישנם תלמידים רבים המתנדבים לעזרה.

דינה גלעד, מחנכת הכיתה : "העזרה ההדדית מאפיינת את כיתתנו. ילד שמצליח במקצוע מסוים עוזר לתלמיד שמתקשה. תלמידי הכיתה, לא משאירים אף אחד מאחור ותמיד חושבים איך כיצד לקדם אותו.
המוטו שלנו בכיתה הוא "אל תחכה שיעשו בשבילך, תמיד שאל מה אני יכול לעשות כדי לתרום לאחרים".